ברוב תרגילי ההתנגשות, אנו מניחים שההתנגשות מתרחשת בזמן קצר מאוד, ולכן ניתן להזניח כוחות חיצוניים (כמו חיכוך או רכיב כוח הכובד) שפועלים במהלך ההתנגשות עצמה - הם פשוט אין להם מספיק זמן להשפיע משמעותית על התנע. הנחה זו היא הבסיס לשימוש הרגיל בשימור תנע.
אך כאשר ההתנגשות "לא קצרה" - כלומר, נמשכת זמן משמעותי (למשל, גוף הנע לעבר עגלה דרך קפיץ, או תוך כדי החלקה על משטח עם חיכוך) - כוחות חיצוניים עשויים לפעול זמן מספיק ארוך כדי להשפיע על התנע הכולל של המערכת. במקרה כזה, שימור תנע "רגיל" (הזנחת כוחות חיצוניים) אינו תקף עוד באופן פשוט.
הכלי הנכון להתמודדות עם התנגשות לא קצרה הוא משפט מתקף-תנע, המקשר בין המתקף (אינטגרל הכוח לאורך זמן) לשינוי בתנע:
$$ \vec{J} = \Delta \vec{p} $$
כאשר כוח חיצוני (כמו חיכוך) פועל לאורך משך ההתנגשות, יש לחשב את המתקף שלו (למשל \( J = F\Delta t \) אם הכוח קבוע), ולהוסיף אותו למשוואת שימור התנע - כלומר, התנע הכולל אינו נשמר במדויק; השינוי בו שווה למתקף הכוח החיצוני שפעל.