שתי תיבות A ו-B נעות זו לקראת זו על משטח אופקי חלק ומתנגשות. גרף מהירות-זמן מציג את תנועת שתי התיבות, אך אחד הגרפים אינו מסומן בבירור לאיזו תיבה הוא שייך, ומסת אחת התיבות אינה נתונה.
יש לקבוע מראש כיוון חיובי. תיבה הנעה בכיוון החיובי מיוצגת בגרף במהירות חיובית; תיבה הנעה נגד הכיוון החיובי (לקראת התיבה השנייה, מהצד הנגדי) מיוצגת במהירות שלילית. כך ניתן לשייך כל גרף לתיבה המתאימה, גם אם השמות לא צוינו במפורש.
מומלץ לארגן את נתוני המהירויות (לפני ואחרי ההתנגשות, עבור כל תיבה) בטבלה מסודרת - כך נמנעות טעויות סימן (חיובי/שלילי) בהמשך החישוב.
בהיעדר כוחות חיצוניים אופקיים, סכום התנע של המערכת נשמר:
$$ m_Av_A + m_Bv_B = m_Au_A + m_Bu_B $$
כאשר מסת תיבה אחת ידועה וכל ארבע המהירויות נקראות מהגרף, ניתן לבודד ולחשב את מסת התיבה השנייה - יש להעביר את כל האיברים עם \( m_B \) לצד אחד ולפתור.
המתקף הפועל על גוף שווה לשינוי בתנע שלו:
$$ J = \Delta p = m(u-v) $$
יש להיזהר עם הסימנים - אם המהירות משנה כיוון (עוברת מחיובית לשלילית או להפך), יש להציב את הערכים המתאימים כולל הסימן שלהם.
משך ההתנגשות \( \Delta t \) נקרא ישירות מהגרף (לרוב מסומן בקנה מידה קטן - מילישניות). הכוח הממוצע במהלך ההתנגשות:
$$ F = \frac{J}{\Delta t} $$
שימו לב ליחידות: אם זמן ההתנגשות נתון במילישניות (ms), יש להמיר לשניות (לחלק ב-1000) לפני החישוב, אחרת התוצאה תהיה שגויה בסדרי גודל.
שאלה מושגית נפוצה: האם התיבה הכבדה יותר "סופגת" מתקף גדול יותר? התשובה נובעת ישירות מהחוק השלישי של ניוטון: הכוח שתיבה A מפעילה על תיבה B שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו לכוח שתיבה B מפעילה על תיבה A, לאורך כל משך ההתנגשות. מכיוון שהמתקף הוא כוח כפול זמן (\( J=F\Delta t \)), וזמן ההתנגשות זהה עבור שני הגופים (הם נוגעים זה בזה באותו פרק זמן בדיוק), המתקפים ההדדיים שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם - ללא כל תלות במסות הגופים.