טבעת (או גליל, כדור) מונחת על משטח מחוספס כשהיא מסתובבת סביב עצמה במקום (מהירות זוויתית התחלתית \( \omega_0 \)), אך מרכז המסה שלה עדיין נייח (מהירות קווית התחלתית אפס) - מצב זה נקרא "החלקה טהורה" (הטבעת "מסתובבת במקום"). כוח החיכוך הקינטי בין הטבעת למשטח יגרום לה בהדרגה לעבור למצב של גלגול ללא החלקה.
מכיוון שנקודת המגע של הטבעת עם הרצפה נעה (בגלל הסיבוב) ביחס לרצפה, זהו מצב של החלקה - ולכן פועל כוח חיכוך קינטי (לא סטטי). כיוון הכוח מנוגד לכיוון התנועה היחסית של נקודת המגע ביחס לרצפה - אם הטבעת מסתובבת כך שנקודת המגע "נעה אחורה" ביחס למרכז, כוח החיכוך יפעל קדימה (בכיוון שבו יתחיל מרכז המסה לנוע).
כוח החיכוך הקינטי (קבוע בגודלו, \( f=\mu N \)) מאיץ את מרכז המסה של הטבעת:
$$ f = ma \quad \Rightarrow \quad v_{(t)}=at $$
המהירות הקווית של מרכז המסה גדלה בהדרגה מאפס.
אותו כוח חיכוך מפעיל גם מומנט על הטבעת (סביב מרכז המסה), אך בכיוון המאט את הסיבוב:
$$ -fR = I\alpha \quad \Rightarrow \quad \omega_{(t)}=\omega_0+\alpha t $$
(כאשר α שלילי, מבטא האטה).
ההחלקה נמשכת עד לרגע שבו מתקיים תנאי הגלגול ללא החלקה (מהירות נקודת המגע מתאפסת):
$$ v_{(t)} = \omega_{(t)}\cdot R $$
הצבת הביטויים מהשלבים הקודמים ופתרון עבור t נותנת את הזמן המדויק שבו הטבעת "מפסיקה להחליק" ומתחילה להתגלגל ללא החלקה - מרגע זה ואילך, כוח החיכוך (כעת סטטי) יכול להתאפס או להשתנות, והתנועה ממשיכה כגלגול טהור (במהירות קווית וזוויתית קבועות, אם אין כוחות נוספים).