תלמיד עומד על גג בניין ומחזיק שני כדורים A ו-B. הוא משחרר את כדור A מנוחה בגובה הגג ברגע \( t=0 \). ברגע \( t=1s \) הוא זורק את כדור B כלפי מטה במהירות \( 14\ \mathrm{m/s} \) מאותו גובה. מגדירים ציר \( y \) שראשיתו בגובה הגג, וכיוונו החיובי כלפי מטה. משתמשים ב-\( g=10\ \mathrm{m/s^2} \). לאורך הפתרון, משוואות כדור A יופיעו בצבע כחול, ומשוואות כדור B בצבע כתום.
כדור A נופל בנפילה חופשית מנוחה החל מ-\( t=0 \):
$$ \color[RGB]{31,111,178}{y_A(t) = \tfrac12 gt^2 = 5t^2} \qquad (t\geq0) $$
כדור B נשאר בגובה הגג עד לרגע הזריקה, ומאותו רגע נופל עם מהירות התחלתית \( 14\ \mathrm{m/s} \) כלפי מטה:
$$ \color[RGB]{232,130,58}{y_B(t) = \begin{cases} 0 & 0\leq t<1 \ 14(t-1) + 5(t-1)^2 & t\geq1 \end{cases}} $$
משווים \( y_A(t) = y_B(t) \) עבור \( t\geq1 \):
$$ \color[RGB]{31,111,178}{5t^2} = \color[RGB]{232,130,58}{14(t-1)+5(t-1)^2} $$
פותחים את \( (t-1)^2 = t^2-2t+1 \):
$$ 5t^2 = 14t-14+5t^2-10t+5 = 5t^2+4t-9 $$
האיברים \( 5t^2 \) מצטמצמים משני האגפים:
$$ 0 = 4t-9 \quad\Rightarrow\quad t = 2.25\ \mathrm{s} $$
$$ \color[RGB]{31,111,178}{v_A(1) = gt = 10\times1 = 10\ \mathrm{m/s}} $$
שימו לב: זו בדיוק המהירות שהייתה לכדור A ברגע הזריקה של B (סעיף ב1). כלומר, ברגע \( t=1s \), שני הכדורים היו נעים באותה מהירות בדיוק.
נבדוק זאת גם באותה שיטה שבה השתמשנו בסעיף א3 - נציב את הנתון החדש (\( v_{0B}=10\ \mathrm{m/s} \) במקום \( 14\ \mathrm{m/s} \)) במשוואת המיקום של כדור B, ונשווה למיקום כדור A:
$$ \color[RGB]{232,130,58}{y_B(t) = 10(t-1)+5(t-1)^2} \qquad (t\geq1) $$
$$ \color[RGB]{31,111,178}{5t^2} = \color[RGB]{232,130,58}{10(t-1)+5(t-1)^2} $$
פותחים את \( (t-1)^2 = t^2-2t+1 \):
$$ 5t^2 = 10t-10+5t^2-10t+5 = 5t^2-5 $$
מצמצמים את \( 5t^2 \) משני האגפים:
$$ 0 = -5 $$
זו טענה שקרית (0 אינו שווה ל-5-), כלומר למשוואה אין פתרון בכלל. אין שום רגע \( t \) שעבורו שני הכדורים נמצאים באותו מקום - ולכן הכדורים לא נפגשים כלל, לא לפני הפגיעה בקרקע ולא אחריה.
הסיבה הפיזיקלית לכך: מכיוון ששני הכדורים נעים באותה מהירות בדיוק ברגע \( t=1s \), ומאותו רגע חווים את אותה תאוצה \( g \) (שניהם בנפילה חופשית), ההפרש במהירויות ביניהם נשאר אפס לכל זמן נוסף. המרחק ביניהם, שכבר נפער במהלך השנייה הראשונה (שבה A כבר נפל וB עדיין הוחזק), נשאר קבוע לנצח ואינו הולך ומצטמצם.