שדה חשמלי שנוצר על ידי משטח טעון הוא שדה אחיד במרחב, באזור הקרוב למשטח. אם המשטח בעל צפיפות מטען שטחית \( \sigma \), השדה ליד המשטח נתון על ידי:
$$ E = \frac{\sigma}{2\varepsilon_0} $$
צפיפות המטען \( \sigma \) מוגדרת על ידי:
$$ \sigma = \frac{Q}{A} $$
כאשר Q הוא המטען הכולל על המשטח, ו-A שטחו.
תוצאה זו נובעת מכך שהמשטח נחשב אינסופי (או גדול מספיק ביחס למרחק הנבדק). אפשר להבין את זה בעזרת דוגמה מוכרת: צנחן שצונח לכיוון הים לא יכול לדעת, רק לפי מה שהוא רואה, כמה הוא רחוק מפני המים - כי גם ממרחק רב וגם כשהוא כבר קרוב, הוא רואה בעצם את אותו הדבר: משטח מים שנראה אינסופי בכל הכיוונים, בלי שום נקודת ייחוס שמשתנה עם המרחק.
באותו אופן בדיוק, נקודה הנמצאת ליד משטח טעון אינסופי "רואה" תמיד את אותו הדבר - משטח אינסופי הנפרש לכל הכיוונים - בלי קשר למרחק המדויק ממנו או למיקום שלה לאורך המשטח. משום כך השדה לא משתנה, לא עם המרחק ולא עם המיקום (רק הכיוון משתנה - החוצה או פנימה, בהתאם לצד).