קווי שדה הם קווים מדומים שמראים את הכיוון שבו השדה הפיזיקלי פועל בכל נקודה. הכיוון של הקו נותן את כיוון הכוח על מטען בוחן, וצפיפות הקווים מצביעה על עוצמת השדה.
במקרה של מטען חשמלי בודד, קווי השדה הם קווים ישרים, יוצאים רדיאלית מהמטען (אם חיובי) או נכנסים אליו רדיאלית (אם שלילי). המשיק של כל קו שדה מתלכד עם קו השדה עצמו - כלומר, בשדה של מטען בודד, כיוון הכוח על מטען בוחן בכל נקודה זהה לכיוון קו השדה עצמו באותה נקודה.
כאשר יש יותר ממטען אחד, מתקבלת תמונה מורכבת יותר - קווי השדה מתעקמים, ומשיק הקו בכל נקודה נותן את כיוון השדה הכולל שם (תוצאה של סופרפוזיציה של תרומות כל המטענים).
בכל נקודה במרחב יש כיוון יחיד לשדה החשמלי הכולל - ולכן קווי שדה לעולם אינם נחתכים זה עם זה (אחרת הייתה נקודה עם שני כיוונים שונים בו-זמנית, מה שאינו אפשרי).
ברוב האיורים (כולל אלו הנפוצים בספרי לימוד) מתוארים קווי שדה במישור הדו-מימדי, לשם פשטות - אך במציאות השדה החשמלי הוא כמובן תלת-מימדי, וקווי השדה "מתפזרים" בכל הכיוונים במרחב.