לפניך רישום של מערכת ובה שני מטענים חשמליים, מטען 1 ומטען 2, הנמצאים בריק, וקווי השדה החשמלי של המערכת. בשאלה זו האנרגיה הפוטנציאלית החשמלית באין-סוף היא אפס. הנקודה A היא אמצע הקטע המחבר בין שני המטענים, והנקודה B נמצאת על האנך האמצעי לקטע זה.
קו שדה חשמלי הוא קו שלאורכו פועל הכוח החשמלי. על מטען חיובי, כיוון הכוח הוא עם כיוון קו השדה; על מטען שלילי, כיוון הכוח הוא נגד כיוון קו השדה.
מזהים סימטריה של קווי השדה משני עברי הקו האמצעי בין שני המטענים - סימטריה זו מראה על שוויון המטענים בערכם המוחלט. מספר קווי השדה היוצאים ממטען אחד שווה למספר קווי השדה היוצאים מהמטען השני.
(1) השדה החשמלי הוא גודל וקטורי. קווי השדה משני המטענים בנקודה A מכוונים לאותו כיוון (ימינה) - ולכן השדה השקול, כחיבור וקטורי, אינו מתאפס.
(2) הפוטנציאל החשמלי הוא גודל סקלרי. מטען 1 (חיובי) תורם בנקודה A פוטנציאל חיובי, ומטען 2 (שלילי) תורם פוטנציאל שלילי. מהסימטריה (אותו מרחק, אותו גודל מטען), שני הפוטנציאלים שווים בערכם המוחלט ומנוגדים בסימנם - ולכן הפוטנציאל השקול בנקודה זו מתאפס.
השדה השקול בנקודה B מכוון ימינה (כמו בנקודה A). על מטען שלילי פועל כוח בכיוון הפוך לכיוון השדה - ולכן הכוח החשמלי על מטען שלילי בנקודה B יהיה מכוון שמאלה.
עוצמת השדה החשמלי פרופורציונית לצפיפות קווי השדה. צפיפות קווי השדה בנקודה C גדולה יותר מאשר בנקודה A, ולכן עוצמת השדה החשמלי בנקודה C גדולה יותר מעוצמתו בנקודה A.
נתון: הערך המוחלט של כל אחד משני המטענים הוא \( 1\times10^{-8}\ \mathrm{C} \), והמרחק ביניהם \( 6\ \mathrm{cm} = 0.06\ \mathrm{m} \). מכיוון שהמטענים מנוגדים בסימנם (מטען 1 חיובי, מטען 2 שלילי):
$$ U = k\frac{q_1q_2}{r} = 9\times10^9\times\frac{(1\times10^{-8})\times(-1\times10^{-8})}{0.06} = -1.5\times10^{-5}\ \mathrm{J} $$
האנרגיה הפוטנציאלית שלילית, כמצופה עבור זוג מטענים מנוגדים בסימנם (המערכת "משחררת" אנרגיה בקירוב מטעמי משיכה).