מתח הדקים - יסודות
מתח ההדקים של מקור מתח (V) הוא ההפרש שנמדד בפועל בין הדקיו, בשונה מהכא"מ (ε) - שהוא המתח "האידיאלי" שהמקור היה נותן אילו לא הייתה לו התנגדות פנימית כלל. הקשר ביניהם:
$$ V = \varepsilon - Ir $$
בחינת טענות נכון/לא נכון נפוצות
- "ערך מתח ההדקים תלוי בהתנגדות הפנימית של הסוללה" - נכון. ככל ש-r גדול יותר, הנפילה \( Ir \) גדולה יותר (לזרם נתון), ומתח ההדקים קטן יותר.
- "ככל שההתנגדות החיצונית של המעגל גדלה, מתח ההדקים גדל" - נכון. התנגדות חיצונית גדולה יותר מקטינה את הזרם הכולל, ומקטינה בכך את הנפילה הפנימית \( Ir \) - כך שמתח ההדקים (\( \varepsilon-Ir \)) עולה.
- "ככל שהזרם במעגל גדל, מתח ההדקים גדל" - שגוי. ההפך הוא הנכון: זרם גדול יותר גורם לנפילה פנימית גדולה יותר, ומתח ההדקים קטן.
- "ערך הכא"מ אינו תלוי בזרם" - נכון. הכא"מ f הוא תכונה קבועה של מקור המתח עצמו, ואינו תלוי בזרם הנשאב ממנו (בניגוד למתח ההדקים, שכן תלוי בזרם).
מציאת f ו-r ממדידות
בהינתן שתי מדידות שונות (\( I_1,V_1 \)) ו-(\( I_2,V_2 \)), ניתן לפתור מערכת של שתי משוואות בשני נעלמים:
$$ V_1 = \varepsilon - I_1r \, , \quad V_2 = \varepsilon - I_2r $$
חיסור המשוואות זו מזו מבטל את ε ומאפשר לבודד את r:
$$ r = \frac{V_1-V_2}{I_2-I_1} $$
מגבלות על מתח ההדקים
מתח ההדקים תמיד נמצא בטווח בין שני קצוות:
- מקסימום - שווה לכא"מ f: מתרחש כאשר הזרם מתאפס (מעגל פתוח, ללא זרימת זרם כלל) - במצב זה אין נפילה על ההתנגדות הפנימית.
- מינימום - שווה לאפס: מתרחש רק במקרה הקיצוני שבו ההתנגדות החיצונית מתאפסת לחלוטין (קצר חשמלי) - כל המתח "נופל" על ההתנגדות הפנימית עצמה.
מתח ההדקים אינו יכול להיות גדול מ-ε, וגם אינו יכול להיות שלילי (במקור מתח פשוט, ללא רכיבים נוספים המזרימים זרם הפוך).