מערכת ציקלוטרון: שני חצאי עיגול מוליכים (M ו-N), המופרדים בפער קטן (מבודד, C), כמתואר בתרשים 1. בתוך כל חצי-עיגול קיים שדה מגנטי אחיד \( B \) (לתוך הדף), ובפער שביניהם קיים שדה חשמלי \( E \) שמאיץ את החלקיקים הטעונים (פרוטונים) בכל מעבר, כאשר כיוון השדה החשמלי מתחלף בכל פעם שהחלקיקים משלימים חצי-סיבוב, כך שהם תמיד מואצים (ולא מואטים) במעבר בין שני חצאי העיגול.
(1) תנועת הפרוטון בכל אחד משני חצאי העיגול היא מעגלית (בקירוב), מכיוון שהכוח המגנטי \( \vec{F}=q\vec{v}\times\vec{B} \) תמיד מאונך לכיוון המהירות - וזהו בדיוק התנאי לתנועה מעגלית אחידה (כוח בגודל קבוע, מאונך למהירות, המשמש ככוח הצנטריפטלי).
הסבר לגידול הרדיוס: מחוק ניוטון השני, \( qvB=\dfrac{mv^2}{R} \), ומכאן:
$$ R=\frac{mv}{qB} $$
הרדיוס פרופורציוני ישירות למהירות, ומהירות הפרוטון גדלה בכל פעם שהוא חוצה את השדה החשמלי בפער - ולכן הרדיוס הולך וגדל בכל חצי-סיבוב.
(2) לפי כלל יד ימין (כיוון B לתוך הדף, וכיוון סיבוב הפרוטון הנגזר מכיוון הכוח המרכזי), הפרוטון נע נגד כיוון השעון.
זמן מחזור מלא: \( T=\dfrac{2\pi m}{qB} \), ולכן זמן חצי-סיבוב:
$$ t=\frac{T}{2}=\frac{\pi m}{qB} $$
ביטוי זה אינו תלוי כלל במהירות \( v \) או ברדיוס \( R \) - אלא רק בגדלים קבועים (\( m,\,q,\,B \)). לכן זמן חצי-הסיבוב זהה בכל פעם, ובפרט זהה בין חצי-העיגול M לחצי-העיגול N, למרות שהרדיוס (והמהירות) שונים בכל מעבר.
לפי הגרף, מחצית זמן המחזור היא \( \frac{T}{2}=7\ \mathrm{ns}=7\times10^{-9}\mathrm{s} \). מציבים בביטוי מסעיף ב' (עם \( m_p=1.67\times10^{-27}\ \mathrm{kg} \), \( q=1.6\times10^{-19}\ \mathrm{C} \)):
$$ B=\frac{\pi m_p}{q\cdot(T/2)}=\frac{\pi\times1.67\times10^{-27}}{1.6\times10^{-19}\times7\times10^{-9}}\approx4.68\ \mathrm{T} $$
לפי הגרף, משך הזמן שהפרוטון שוהה בשדה החשמלי (בכל מעבר בפער) הוא \( 3\ \mathrm{ns} \), והשינוי במהירותו במעבר זה הוא \( \Delta v=0.4\times10^{5}\ \mathrm{m/s} \). מכאן התאוצה:
$$ a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{0.4\times10^5}{3\times10^{-9}}\approx1.33\times10^{13}\ \mathrm{m/s^2} $$
מחוק ניוטון השני על הפרוטון בשדה החשמלי (\( qE=ma \)):
$$ E=\frac{ma}{q}=\frac{1.67\times10^{-27}\times1.33\times10^{13}}{1.6\times10^{-19}}\approx1.39\times10^{5}\ \mathrm{V/m} $$
הביטוי לכוח המגנטי הפועל על הפרוטון הוא \( F=qvB \). בכל כניסה נוספת של הפרוטון לתחום השדה המגנטי, מהירותו גדולה יותר מבפעם הקודמת (כי הוא הואץ בשדה החשמלי בדרך). לכן, ומכיוון ש-\( q \) ו-\( B \) קבועים:
\( F_1 < F_2 \) - הכוח הרדיאלי בכניסה השנייה גדול יותר מבכניסה הראשונה, כי המהירות באותו רגע גדולה יותר.