ראינו שלוש קונפיגורציות קלאסיות ליצירת שדה מגנטי באמצעות זרם חשמלי. חשוב להכיר את שלושתן, לזהות איזו נוסחה מתאימה לכל מצב, ולהבין את ההבדלים ביניהן.
$$ B = \frac{\mu_0 I}{2\pi r} $$
השדה תלוי הפוך במרחק r מהתיל, ומתפזר סביבו במעגלים (קווי השדה הם מעגלים סביב התיל).
$$ B = \frac{\mu_0 I}{2R} $$
נוסחה זו תקפה רק במרכז הטבעת - השדה משתנה במורכבות רבה יותר בנקודות אחרות. אם יש N טבעות (סליל קצר), מכפילים בהתאם.
$$ B = \mu_0 n I \, , \quad n = \frac{N}{L} $$
תקף לתוך סלילון ארוך ("אינסופי" בקירוב) - השדה בתוכו אחיד ואינו תלוי במיקום המדויק בתוך הסלילון.
|
קונפיגורציה |
תלות במרחק |
אחידות השדה |
|
תיל ישר |
\( 1/r \) |
לא אחיד - יורד עם המרחק |
|
טבעת (במרכז) |
ערך יחיד בנקודה ספציפית |
לא רלוונטי - נוסחה לנקודה אחת בלבד |
|
סלילון |
אין תלות (בתוך הסלילון) |
אחיד לאורך כל הפנים |
זיהוי הגיאומטריה של המצב (תיל בודד, לולאה, או סליל ארוך) קובע ישירות איזו נוסחה מתאימה - שימו לב היטב לתיאור הבעיה: "תיל ישר וארוך" מרמז על הנוסחה הראשונה, "מרכז הטבעת/הלולאה" מרמז על השנייה, ו"תוך הסלילון" מרמז על השלישית.