במעגל עם מקור מתח לא אידיאלי, נגד קבוע, ונגד משתנה (או תרמיסטור), מודדים בעזרת שני וולטמטרים (הממוקמים בנקודות שונות במעגל) את המתח, לצד מדידת הזרם באמפרמטר. משנים את מיקום המגע הנייד של הנגד המשתנה מספר פעמים, ומקבלים שני גרפים - אחד לכל וולטמטר - של מתח כפונקציה של זרם.
כדי לקבוע איזה מהגרפים הנתונים מתאים לאיזה וולטמטר, יש לנתח את ההיגיון הפיזיקלי של כל מדידה:
ההבדל בכיוון המגמה (עולה מול יורד) הוא לרוב הדרך המהירה ביותר לזהות איזה גרף שייך לאיזו מדידה.
מהגרף היורד (מתח הדקים כנגד זרם), השיפוע (בערך מוחלט) שווה להתנגדות הפנימית r, וחיתוך הגרף עם ציר המתח (בזרם אפס) שווה לכא"מ f:
$$ V = \varepsilon - Ir $$
מהגרף העולה (מתח על הנגד הקבוע כנגד זרם), השיפוע שווה ישירות להתנגדות R (לפי \( V=IR \)):
$$ R = \text{שיפוע הגרף העולה} $$