תיבה במסה m מונחת על משטח אופקי מחוספס, עם מקדם חיכוך \( \mu \). התיבה קשורה בחוט שעובר דרך גלגלת, והתלמידה מושכת את קצה החוט כלפי מטה בכוח F.
בכיוון האנכי אין תנועה, ולכן \( N = mg \) וכוח החיכוך הקינטי הוא \( f = \mu m g \). בכיוון האופקי:
$$ F - \mu m g = m a \quad\Longrightarrow\quad a = \frac{1}{m}\,F - \mu g $$
זה קו ישר: השיפוע הוא \( 1/m \), והחיתוך עם ציר a הוא \( -\mu g \).
משרטטים את חמש הנקודות מהטבלה ומעבירים קו ישר שעובר הכי קרוב לכל הנקודות (ראו הגרף למטה).
(1) המסה. שתי נקודות על קו המגמה: \( (3.5,\ 1.89) \) ו-\( (5.5,\ 4.97) \).
$$ \text{slope} = \frac{4.97 - 1.89}{5.5 - 3.5} = \frac{3.08}{2} = 1.54\ \mathrm{kg^{-1}} $$
$$ \frac{1}{m} = 1.54 \quad\Longrightarrow\quad m = \frac{1}{1.54} \approx 0.65\ \mathrm{kg} $$
(2) מקדם החיכוך. מציבים נקודה מהקו במשוואה, למשל \( (3.5,\ 1.89) \):
$$ 1.89 = 1.54 \cdot 3.5 - \mu \cdot 10 \quad\Longrightarrow\quad 10\mu = 5.39 - 1.89 = 3.5 \quad\Longrightarrow\quad \mu = 0.35 $$
התאוצה היא אפס. התיבה לא זזה.
כדי שהתיבה תתחיל לנוע, F צריך להיות גדול מכוח החיכוך הסטטי המקסימלי:
$$ f_{max} = \mu m g = 0.35 \cdot 0.65 \cdot 10 \approx 2.3\ \mathrm{N} $$
הכוח 1.5 N קטן מ-2.3 N, ולכן כוח החיכוך הסטטי מאזן אותו (\( f = 1.5\ \mathrm{N} \)), הכוח השקול אפס, והתיבה נשארת במנוחה. בגרף רואים את זה כך: קו המגמה חותך את ציר F ב-F≈2.3 N. לכוח קטן מזה הנוסחה מסעיף ב הייתה נותנת תאוצה שלילית, וזה לא אפשרי, כי החיכוך לא יכול להזיז את התיבה לכיוון ההפוך.
המשך הקו חותך את ציר F ב-F≈2.3 N. זה כוח החיכוך המקסימלי. מתחת לכוח הזה התיבה לא זזה, ולכן בכוח F=1.5 N התאוצה אפס.