לפעמים הקשר הפיזיקלי בין שני גדלים אינו ליניארי (לא קו ישר) - למשל \( y=ax^2 \) או \( y=k/x \). במקרה כזה, גרף רגיל של y מול x ייתן עקומה (פרבולה, היפרבולה וכו'), ומעקומה כזו קשה למצוא את הקבועים a או k בצורה מדויקת. "ישור לינארי" הוא טכניקה: בוחרים לשרטט לא את y מול x אלא את y מול גודל אחר, שנגזר מ-x, כך שהגרף החדש יוצא קו ישר - ואז אפשר להשתמש בשיטת קו המגמה ובחישוב שיפוע (ראו נושא "קו מגמה") כדי לחלץ את הקבוע המבוקש.
מסתכלים על הנוסחה הפיזיקלית, ומזהים איזה צירוף של המשתנים ייתן קשר ליניארי (מהצורה \( y=mx+b \)):
בתנועה מעגלית אופקית על משטח עם חיכוך, המהירות המרבית ללא החלקה מקיימת \( v_{max}^2=\mu gR \) - קשר לא ליניארי בין \( v_{max} \) ל-R. אם מרטטים \( v_{max}^2 \) (ציר y) כפונקציה של R (ציר x), מתקבל קו ישר דרך הראשית, ששיפועו \( \mu g \) - ומכאן אפשר לחלץ את מקדם החיכוך \( \mu \):
$$ slope = \mu g \quad\Rightarrow\quad \mu = \frac{slope}{g} $$
אחרי שבוחרים את הצירים הנכונים, ממשיכים בדיוק כמו בגרף רגיל: משרטטים את הנקודות (כל נקודה בטבלה מחושבת מחדש לפי הציר החדש), מעבירים קו מגמה יחיד המתייחס רק למדידות בפועל, ומחשבים את השיפוע משתי נקודות על הקו - לא מתוך הטבלה.