כא״מ מושרה נוצר כאשר השטף המגנטי דרך לולאה או סליל משתנה בזמן.
הקשר בין השינוי בשטף לבין הכא״מ נתון על ידי חוק פאראדיי:
\[ \varepsilon = -\frac{d\Phi}{dt} \]
כאשר:
השטף המגנטי מוגדר כך:
\[ \Phi = B A \cos\theta \]
לכן שינוי של כל אחד מהגדלים הללו יגרום לשינוי בשטף וליצירת כא״מ מושרה.
אם השדה המגנטי משתנה בזמן, גם השטף דרך הלולאה משתנה.
דוגמאות:
כאשר שטח הלולאה בתוך השדה המגנטי משתנה, השטף משתנה.
דוגמה נפוצה היא מוט מוליך שנע על מסילות בתוך שדה מגנטי. תנועת המוט משנה את שטח הלולאה ולכן נוצרת השראה.
כאשר לולאה מסתובבת בתוך שדה מגנטי, הזווית בין השדה לניצב ללולאה משתנה.
כתוצאה מכך גם \( \cos\theta \) משתנה ולכן השטף משתנה.
זהו העיקרון של גנרטורים בתחנות כוח.
חוק לנץ קובע את כיוון הזרם המושרה.
הזרם המושרה נוצר בכיוון כך שהשדה המגנטי שהוא יוצר מתנגד לשינוי בשטף שגרם לו.
כלומר, המערכת תמיד פועלת כך שתקטין את השינוי בשטף המגנטי.
זהו המקור לסימן המינוס בחוק פאראדיי.
לאחר שמצאנו את כיוון השדה המגנטי של הלולאה משתמשים בכלל יד ימין:
כא״מ מושרה נוצר כאשר השטף המגנטי דרך לולאה משתנה בזמן.
השינוי יכול להיגרם משלושה גורמים:
חוק לנץ קובע שכיוון הזרם המושרה יהיה תמיד כזה שמתנגד לשינוי בשטף שיצר אותו.